מאחורי המילים 

"צריכים לזכור שכל חכמת הקבלה מיוסדת על עניינים רוחניים שאינם תופסים לא מקום ולא זמן" (בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות, חלק א' אות א').

בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, בחר לפתוח במשפט זה את הספר העיקרי שכתב בחכמת הקבלה – "תלמוד עשר הספירות". הוא ביקש להדגיש בכך את הכלל החשוב ביותר בלימוד החכמה – כל כתבי הקבלה עוסקים רק ברוחניות, ואין בהם אף לא מילה המדברת על העולם שלנו.

טעות בזיהוי

"וכל הקושי למתחילים, שתופסים הדברים בביטויים הגשמי בגבולות של זמן ומקום, חילוף ותמורה" (בעל הסולם, ש?ם).

אי הבנה של ההגדרות הבסיסיות ביותר בקבלה הוא הגורם לכל הבלבול שקיים סביב הקבלה בימינו. חוסר הידיעה של הפירוש האמיתי של המילים בהן השתמשו המקובלים, מוביל את האדם לפרש את כתביהם כאילו היו טקסט מיסטי, והוא עלול לטעות ולחשוב שהקבלה עוסקת במדיטציות, בלחשים או בקמעות.

באותה המידה, גם מי שלומד בספר התורה טרם שלמד את חכמת הקבלה, עלול להתבלבל ולחשוב שהתורה מדברת על העולם הזה. וכבר כתב על כך רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר: "אוי לאותו אדם שאומר, כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות ודברי הדיוט... אלא שכל דברי התורה, הם דברים עליונים וסודות עליונים" (זוהר בהעלותך, פירוש הסולם אות נ"ח).

מילון כיס שימושי

"ולפיכך, אתאמץ לפרש כל מלה ומלה בצביונה הרוחני... ועל המעיינים מוטל, לחקוק היטב בזיכרונם את פירוש המלות ההן" (בעל הסולם, ש?ם).

מתוך רצון לעזור לנו בהתפתחותנו הרוחנית, כתב בעל הסולם עבורנו מילון קבלי של ממש. במילונו הוא עמד על משמעותה האמיתית של כל מילה ומילה שבה השתמשו המקובלים.

לפניכם מספר הגדרות בסיסיות שעימן יכול כל מתחיל לצאת לדרך:

גוף – אין הכוונה לגוף הפיזי שלנו. גוף הוא הרצון שלנו ליהנות.

נשמה – הנשמה היא חוש נוסף שדרכו האדם יכול להרגיש את הבורא. כאשר הגוף, הרצון לקבל הנאה, מכוון רק לאהבת הזולת, הוא נקרא "גוף הנשמה". במצב זה מרגיש גוף הנשמה את האור העליון, הנקרא אור הנשמה.

אור – התענוג, הכוח שפועל ברוחניות.

תלמיד חכם – הבורא נקרא "חכם", ותלמיד חכם נקרא מי שלומד מהבורא איך להיות נותן ומשפיע כמוהו.

תורה – הכוח שמתקן את הטבע האגואיסטי של האדם, ומחליף אותו מ?ט?בע של קבלה לטבע של נתינה. כוח זה נקרא גם "המאור המחזיר למוטב".

מצווה – עשיית מצווה היא שינוי השימוש ברצון שלנו: מקבלה לטובתי האישית – לנתינה לזולת.

תרי"ג (613) מצוות – תיקון 613 הרצונות בנשמת האדם: מאהבה עצמית לאהבת הזולת.

העולם הזה – העולם הגשמי. מה שמורגש ברצונות האגואיסטיים של האדם.

העולם העליון – העולם הרוחני. מה שמורגש ברצונות לתת, לאהוב את הזולת.

מלאך – לצערנו, לא כנפיים וגם לא גלימה לבנה. מלאך הוא שם לכוח, שעוזר לנשמת האדם להתעלות למדרגות הרוחניות ולהגיע למקורה, לחיבור מושלם עם הבורא.

באופן דומה, לכל מילה ומילה המוזכרות בספרי הקבלה, קיים פירוש ייחודי, רוחני, אותו צריך האדם ללמוד לפני שהוא פותח את ספרי הקבלה. השלב הראשון בלימוד הוא ההבחנה בין העולם רוחני – עליו מדברת החכמה, לבין העולם הזה – העולם שלנו.

שפת הענפים

"המחברים השתמשו במילים מהעולם הזה רק לסימנים על שורשיהם העליונים" (בעל הסולם, ש?ם).

כדי להחליף ביניהם רשמים וידיעות על גילוייהם בעולם העליון, פיתחו המקובלים מעין שפת קוד מיוחדת שנקראת "שפת הענפים", וכתבו בה את ספריהם. בשפה זו הם השתמשו אמנם במילים מהעולם שלנו, אולם הם עשו זאת רק על מנת לרמז על מצבים ותהליכים בעולם הרוחני.

אם כך, מהי התועלת בקריאת דבריהם של המקובלים עבור מי שאינו מכיר את השורשים העליונים? בעל הסולם משיב על כך בסוף הקדמתו לתלמוד עשר הספירות: "כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואף על פי שאינם מבינים את מה שלומדים – אלא מתוך החשק והרצון החזק להבין את מה שלומדים – מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם" (אות קנה).

העולם הזה בלבד

חכמת הקבלה מדברת רק על התגלות הבורא לאדם בעודו חי בעולם הזה. בשונה מהדתות השונות היא אינה מבטיחה לאדם שכר ב"עולם הבא", כלומר, לאחר שימות מן העולם הזה. המושג "עולם הבא" בקבלה מסמל את הדרגה הרוחנית הבאה שהאדם משיג בעודו חי כאן, בעולם הזה.

אל הרוחניות ניתן להגיע רק על ידי שינוי הטבע שלנו לנתינה ולאהבה לזולת, ולא על ידי קמעות, חוטים אדומים ומדיטציות למיניהן. אם רק נרכוש את המשמעות המדויקת של כל מילה בספרי הקבלה, תתאפשר לנו ההזדמנות לגלות את העולם הרוחני ולהרגיש את כל השלמות שהבורא יצר בעבורנו.